בךגוריון ראה בלימוד הלשון העברית גם בקרב יהודי התפוצות ערך רב חשיבות לשמירת הקשר עם מדינת ישראל . בכינוס החמישי של מפעלי הנוער היהודי מחוץ לארץ קרא לנוער התפוצות ללמוד את הלשון העברית : הטרגיות הזו שאין לנו שפה משותפת טרגדיה גדולה היא . אלה מכם בשובם לבתיהם יספרו להוריהם ולחבריהם שיש להסיר את החרפה הזו מאתנו . ידע כל אחד לשון הארץ בה הוא יושב , אך ידע כל אחד מכם גם לשון עמו הלשון העברית . . 66 דברי הכנסת , כרך 20 ח , י " ז באב תשט " ז ( 25 ביולי , ( 1956 עמ ' . 2438 . 67 דבר , י " ז באב תשי " ז ( 14 באוגוסט . ( 1957 הוא גם הביע תקווה שזה יהיה הדבר העיקרי שידרשו מהוריהם ומחבריהם בשובם לארצותיהם . בתום מבצע " קדש " , אף על פי שהיה עסוק בבעיות קשות בשל אולטימטום אמריקני וסובייטי לסגת מחצי האי סיני , מצא בן גוריון זמן לכתוב לצעיר יהודי שבא ללמוד בישראל ולהעמידו על שניים מעיקרי השקפתו : ברוך בואך [ ... ] אני תקווה שבאת לא רק ללמוד בישראל - אלא גם לחיות בה . תורתנו היא תורת חיים וכשם שצווינו על התורה כך צווינו על החיים בארץ tec ! אבקש ממך שני דברים : שם משפחה עברי ( ותפנה בקשה זו גם לאביך המ...
אל הספר