התוודעותו המוקדמת ביותר של אלברט איינשטיין לציונות התרחשה בשנים , 1912 - 1911 עת לימד באוניברסיטה הגרמנית בפראג , והוא כבן 30 שנה אז . הידרשותו לכך כמה שנים מאוחר יותר לימדה על חוסר ההתעניינות , לשון המעטה , שחש באותן השנים כלפי רעיון שיבתם של היהודים לציון דווקא . הרעיון נתפס בדעתו כמיושן וכבלתי מפוכח : ... "] ] אני מאמין שערכתי היכרות עם אדם זה [ מקס ברוד ( Brod ) הסופר הציוני יליד פראג ] . הוא משתייך , כפי הנראה , לחוג קטן השורץ מבחינה פילוסופית וציונית , אשר היה קשור בצורה רופפת לפילוסופים של האוניברסיטה [ אוניברסיטת פראג ] , קבוצה קטנה של אנשים בלתי מציאותיים , המתרפקים על ימי הביניים [ . " [ ... המפגש המאוחר יותר של איינשטיין עם הציונות התרחש בשנת 1914 בברלין . לפי עדותו האישית , היה המפגש אקראי ובלתי מתוכנן , אך הניב בלבו תובנה בדבר חשיבות הקמתו לתחייה של רגש השיתוף הכלל – יהודי , כצעד הכרחי לקיומם ההגון של בני עמו . מפגשיו הראשונים של איינשטיין עם הציונות הציתו בו אמנם את רגש ההזדהות הפרטיקולרי עם בני עמו השרויים במצוקה , שאותה הכיר מקרוב , אך לא הביאו אותו לאמץ את הפתרון המדינ...
אל הספר