אירופה האמינו , כי אחוות מעמד הפועלים תימנע מהם להילחם אלו באלו במלחמות שיש בהן כדי לשרת רק את אינטרסיהם של בעלי ההון . מאחר שתקווה זו הכזיבה , לא ברור מדוע סבר איינשטיין שהתנאים לפתרון שכזה הבשילו דווקא בתחילת שנות השלושים . נקודה זו בחייו היא שיאה של תמיכתו באידאולוגיה הפציפיסטית , לפחות מאז מלחמת העולם הראשונה . אלא שבתוך כארבעה – עשר חודשים בלבד עתיד דווקא הוא לעודד אנשים ברחבי אירופה לאחוז בנשק ולהיערך בכל מאודם למלחמה בגרמנים במסגרת שירותם הצבאי ובניגוד גמור לעמדתו הפציפיסטית עד אז . ואכן , ניצני השינוי בעמדתו הפציפיסטית של איינשטיין ניכרו כבר בסביבות פברואר . 1932 אז קבע כי החלטות בית המשפט הבין – לאומי , שביקש להקים כדי שיפסוק מי הצד ה ' צודק ' בסכסוכים בין –לאומיים ברחבי תבל , " צריכות להיאכף על ידי כל האומות הפועלות במשותף " . בכך למעשה הוא הותיר פתח לשימוש בכוח אם מדובר בתכלית בין – לאומית ולא לאומית . למעשה היה בזה משום חריגה מהותית מן העמדה הפציפיסטית המסורתית בנושא , והיא מנוגדת גם לסלידתו המוקדמת של איינשטיין משימוש בכוח בכל הנסיבות והתנאים . איינשטיין דחה את מחאותיהם של...
אל הספר