במרכז אירופה ובעיקר בגרמניה התפתחה במהלך המאה התשע – עשרה ובראשית המאה העשרים זהות תרבותית יהודית שהייתה מורכבת וייחודית . זהות זו נבעה מאותו מתח בלתי פתיר שבין רצונם של היהודים להשתלב בחברה הגרמנית , מזה , לבין שאיפתם לעצב מחדש את ייחודם הלאומי – האתני במונחי המודרניות והלאומיות , מזה . לשון אחר , תהליך הבנייתה והגדרתה העצמית של זהות היהודים ניסה לשלב בין זיקתם העמוקה לרעיונות האוניברסליים , שמשלו בכיפה באירופה באותן השנים , ובין שאיפתם לפרטיקולריות יהודית . כתוצאה מכך שיח הזהות היהודי – הגרמני התאפיין אף הוא בהתלבטות מתמשכת בין היטמעות יהודית בחברה הגרמנית הנוצרית לבין שמירה והקפדה על הייחודיות היהודית . בחיי היום – יום של יהודי גרמניה היו כרוכות לא אחת זו בזו בקשר גורדי שלא היה ניתן להתירו הזהות היהודית – הפרטיקולרית והזהות הגרמנית – האוניברסלית . כך למשל , למרות הצהרות יהודים רבים בני המעמד הבינוני , שהיו תלושים למדיי מן המסורת היהודית , על רצונם בהשתלבות בחברה הגרמנית , הרי שלרוב התרועעו עם מכרים שנמנו עם המעגל החברתי אליו השתייכו : לא עם גרמנים לא יהודים , אך גם לא עם יהודים מסור...
אל הספר