1. יהודי גרמניה לאחר חקיקת האמנציפציה

יהודי גרמניה , אולי יותר מכל קבוצה יהודית אחרת במדינות אירופה , השקיעו מאמצים רבים , ממושכים ומגוונים כדי להגדיר את יחסם למולדתם ולתרבותה הלאומית . בכל לבם ומאודם קיוו הללו לא רק לדו – קיום הרמוני בין קבוצת הרוב הגרמנית לקבוצת המיעוט אליה השתייכו , אלא אף להשתלבותה המלאה בחברה הגרמנית הבורגנית והמשכילה , שהתייחסה תמיד בחשדנות מופגנת לשאיפות היהודים . למעשה , כבר בסוף המאה השמונה – עשרה נאלצו היהודים להתמודד עם דרישות סביבתם להוכחת נאמנותם למולדתם על ידי ויתור פומבי על מורשת אבותיהם ואף על ידי הטבלה לנצרות . חקיקת האמנציפציה ביולי , 1869 במסגרת הקמת הקיסרות הגרמנית המאוחדת ( המבנה המדיני שקדם לכינון הרייך השני ) , שינתה באופן ניכר ומהותי את מצבם של כלל היהודים . היה בה משום מענה לשאיפתם להתקבל בסביבתם כאזרחים שווי זכויות ולהיאבק בנחישות על זכויותיהם , על חירותם ועל כבודם . עד אז היה מעמדם הרעוע של היהודים נתון לגחמותיהן של מערכות החוקים המקומיות והשונות של מדינות הקונפדרציה הגרמנית והם הופלו והוגבלו באופן שרירותי . בעשורים הבאים עמד מושג " האמנציפציה " במוקד הדיון הציבורי על מעמדם ועל ש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן