יגאל אלון והסוגיה הפלסטינית: מהכחשה להכרה

רונן טראובה מבוא הקריירה הפוליטית של יגאל אלון ( 1980 - 1918 ) נחרתה בזיכרון הקולקטיבי הישראלי , ודאי בזה של אנשי תנועת העבודה , כסיפור של אי מיצוי והחמצה . הסיבה לכך היא שהוא לא הגיע לראשות הממשלה ואף לא קיבל את תיק הביטחון – תפקידים שבעיני תומכיו היו ראויים לחתום את דרכו של מי שמונה למפקד הפלמ " ח באמצע העשור השלישי לחייו . למרות זאת היה אלון שר בכיר בממשלות לוי אשכול , גולדה מאיר ובזו הראשונה של יצחק רבין , ובמשך עשור ( 1977 - 1967 ) היה גם סגן ראש הממשלה , תואר שאמנם נתפס לעתים כפיצוי סמלי על שלא זכה לתפקידים הביצועיים שאליהם שאף , אך הקנה לו מעורבות והשפעה בתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בנושאי חוץ וביטחון . יתר על כן , תפקידיו כיושב ראש ועדת השרים להתיישבות ( 1970 ) וכשר החוץ ( 1977 - 1974 ) העניקו לו השפעה ישירה גם על ביצוע המדיניות בתחומים אלה . הביטוי המובהק ביותר להשפעתו של אלון על עיצוב תפיסתה המדינית של תנועת העבודה הוא התכנית שהציג לפני הממשלה ביולי , 1967 וגילמה את מורשתו המדינית והביטחונית . * מאמר זה מבוסס ברובו על חלקים מעבודת הדוקטור ' תנועת העבודה הישראלית ויחסה ללאומיות...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב