כינונו של סגנון ישראלי, 1973-1967

תמר אלאור ומוטי רגב בסתיו 2013 הובא הזמר אריק איינשטיין לקבורה בבית העלמין שברחוב טרומפלדור בתל אביב . שישה חודשים מאוחר יותר , באביב , 2014 נטמן יוצר הקולנוע אסי דיין בבית הקברות שבמושב נהלל . כל אחד מהם נקבר במקום הולדתו , בבתי קברות שהכניסה אליהם שמורה למתי מעט . מותם צוין באמצעי התקשורת השונים ולווה במאמרי פרשנות נרחבים על מכלול יצירתם , ובעיקר על תרומתם לעיצובה של התרבות הישראלית . ההתייחסות למותם אף היתה נגועה לפרקים בנימה מקוננת על קצה של הישראליות שייצגו ועיצבו ביצירתם . כך , למשל , נכתב על אריק איינשטיין מיד לאחר מותו : איינשטיין היה הזמר הישראלי בה " א הידיעה . הוא זכה למעמד העל הזה , שהוא לא חלק עם אף זמר אחר , בראש ובראשונה משום שהיה זמר גדול , שידע תמיד ' להיות בתוך השיר עד כלות , אך בה בשעה גם לעמוד איכשהו מחוצה לו , במרחק מה , כמתבונן ' , כפי שניסח זאת עלי מוהר . איינשטיין שימש גם מעין סנדק של המוזיקה הישראלית החדשה , זו שצמחה בסוף שנות הששים , והיה חוליה מקשרת גדולה וחשובה בין הזמר העברי לבין הרוק הישראלי [ ... ] במבט רחב יותר , שלא מתמקד רק בתרומה המוזיקלית העצומה שלו ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב