ההיגיון המעמדי של 'המהפך הארוך', 1977-1973

דני גוטוויין המהפך הארוך , -1977 1973 ' מהפך ' 1977 נתקבע בשיח הציבורי ובמחקר האקדמי כמושג בעל שתי משמעויות משלימות : האחת , מצומצמת – תבוסת המערך וניצחון הליכוד בבחירות לכנסת ה 9 שבהן עבר השלטון , לראשונה בישראל , מהשמאל לימין ; והשנייה , מרחיבה – אבדן ההגמוניה של תנועת העבודה כתולדה של הבשלת תהליכי עומק כלכליים - חברתיים שהתפתחו בהדרגה בשני העשורים שקדמו למהפך ואשר עתידים היו להוסיף ולשנות את המבנה הפוליטי והחברתי של ישראל בעקבותיו . חילופי השלטון היו תולדה של מהלך דו שלבי שיוגדר להלן כ ' המהפך הארוך ' : בשלב הראשון , בבחירות לכנסת ה , 8 ב 31 בדצמבר , 1973 הגדיל הליכוד את כוחו ב 13 מושבים ( מ 26 ל , ( 39 והמערך הפסיד 5 מושבים ( מ 56 ל , ( 51 אך שימר את שלטונו ; ובשלב השני , בבחירות לכנסת ה , 9 ב 17 במאי , 1977 אמנם נוספו לליכוד רק 3 מושבים ( מ 39 ל 42 ) אך המערך הפסיד 19 מושבים ( מ 51 ל 32 ) ואיבד את השלטון . מוסכם במחקר כי השינוי בדפוסי ההצבעה שחולל את המהפך הארוך היה מעמדי באופיו : מעמד הביניים הנמוך , המזרחי , העביר את תמיכתו מהמערך לליכוד , ומעמד הביניים הגבוה , האש...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב