שיבת ציון מעבר לדיאלקטיקת הגלות

שמואל טריגנו תרגם מצרפתית אבנר להב קיומה של ישראל כיום מנסח את שאלת הגלות במונחים חדשים . שלא כבמשך 2 , 500 השנים הקודמות , אין ניגשים אליה עוד מן ההיבט של שיבת ציון , כפי שנשאו יהודי הפזורה עיניהם אל העתיד ואל קיבוץ הגלויות . קורה ממש להפך ; מעתה שואלים את שאלת הגלות מן ההיבט שהתוותה שיבת ציון . שיבה אשר קיומה של מדינת ישראל יכול לגלם אותה , ואף מגלם אותה בפועל בעיניו של רוב העולם היהודי . לפיכך , העיניים נשואות לאחור ולא עוד לפנים . זה מצב שאין לו תקדים בהיסטוריה . כדי להבין את ההיפוך הסמלי הזה , שהוא פסיכולוגי ופוליטי גם יחד , צריך להתבונן בו מנקודת הראייה של מי שהחל לחוות את יהודיותו בתפוצות דווקא , ולא של יליד ישראל . בעניין זה אין להתייחס לישראל כאל ודאות המספיקה לעצמה , אלא מתוך ציפייה הקשורה למשמעות של החיים ושל להיות יהודי . כך בדיוק קורה לכותב שורות אלו , שחי עד גיל 14 באלג ' יריה הצרפתית , ידע את הכאב של עקירה אכזרית , חי בצרפת ואחר כך התנסה בעלייה ולמד באוניברסיטה העברית , עד שמצא את עצמו לבסוף בצרפת – בין צרפת לישראל – רוב שנות חייו . ואכן , ציפייה זו הנוגעת לישראל מחייבת ...  אל הספר