ב'תבנית נוף מולדתו': שאול טשרניחובסקי וחיוב הגלות

מרכין את ראשו כלפי חזהו ומפנו לצדו , מביט בדודו מסתכל בסקירת עין פוזלת , צוהל באזניו מצהלה עליזה להחריש אזנים [ טשרניחובסקי . [ 404 : 1951 הגוף היהודי בסוף המאה ה 19 הומצא ' הגוף היהודי ' הגברי כאתר של ' נוירוזות , פחדים , תסביכים וצורות שונות של היסטריה . גופם של יהודים נצפה , נלמד ונחקר כאילו היה נשא של מחלות נפש , ובתוך אותה גלריה של מחלות שכנה גם השינאה העצמית ' ( שחר . ( 26 : 2004 התעניינו בגוף הזה יהודים מכל הסוגים – מתבוללים כאוטו ויינינגר , ציונים כמקס נורדאו ובנימין זאב הרצל , פסיכואנליטיקאי כמו פרויד , ואחרים . השיח הציוני ראה חובה לעצמו לא רק לזהות את פגמיו של הגוף אלא אף להציע פתרונות מעשיים . שיח זה נע בין שני קטבים : בקוטב האחד הדימוי האידאולוגי הציוני של הגוף החדש אשר מסומן באמצעות סמנטיקה של בריאות , של כוח , של טבעיות , של כשירות , של יופי ושל נעורים , ואילו בקוטב המנוגד הדימוי הגלותי שהתודעה הציונית שאפה להיפטר ממנו או לדחות אותו לפחות . דימוי גלותי זה , שנוצר בתרבות הנוצרית האנטישמית והופיע אף כחלק מהביקורת העצמית הלאומית שניסחו אינטלקטואלים וסופרים יהודים מהמאה ה ...  אל הספר