אפילוג איפה אני בסיפור הזה?

חבר טוב שאל אותי בעת כתיבת הספר : ' תגידי , איפה את בכל הסיפור הזה ? ' ' באיזה סיפור ? ' שאלתי . ' הסיפור של הלינה המשותפת ' , ענה . ' גדלת בלינה המשותפת , כל השנים אנחנו מדברים על המחקר שלך , ואף פעם לא סיפרת לי איך זה היה בשבילך ' . ובכן , גם לי יש כעסים על מטפלות שלתפיסתי נהגו בי לא כראוי , גם אני ברחתי הביתה באישון לילה והסתתרתי מאחורי עצים , גם אני הרגשתי את מכבש הקולקטיב על היחיד הנאבק על עצמיותו , גם אני הייתי חלק מאותו ' אנחנו ' נהדר ומרגש שמתחמק משומרת הלילה , מתגנב בחסות החשכה לבתי הילדים השכנים ופורק כל עול . במילים אחרות , אין הסיפור שלי שונה מכלל הסיפורים שהובאו כאן , אולם פטור בלא כלום אי אפשר , והנה סיפור אישי מעברי בלינה המשותפת : ' כשהייתי בגנון שמעתי בשעת ההשכבה את אמה של שותפתי לחדר אומרת לה : " הבאתי לך תחתונים חדשים ומיוחדים כדי שלא תעשי בהם פיפי בלילה " . אמי מספרת שקפצתי מהמיטה והודעתי בקול גדול : " אני יודעת לעשות פיפי גם בתחתונים רגילים ! "' . אינני זוכרת את האירוע , אך את תחתוני המלמלה של בת קבוצתי אני זוכרת היטב . הם נחרתו בזיכרוני על רקע תחתוני הכותנה הלבנים...  אל הספר