הילדות המוקדמת , ובעיקר היעדרם של ההורים בשנים אלו , הם בסיס להבנת האישיות של אורית כאדם בוגר . הידע הפסיכולוגי שרכשה אורית מאפשר לה שלילה מוחלטת של הלינה המשותפת , ומתוך כך גם קריאה חדשה של העצמי הקודם שלה : ' אבל אני זוכרת שמגיל ממש צעיר פשוט לא , אז זה היה נראה לנו נורא לא נורמלי . היום מפרספקטיבה , אני רואה את זה כמשהו מאוד נורמלי , שפשוט לא הייתי מסוגלת להירדם בלילה בלי ההורים שלי ' . הדמות של אורית הילדה , שעליה אורית המבוגרת מספרת , היא דמות ילדה שמתקשה להירדם ללא הוריה ומרגישה לא נורמלית בשל כך . הפרשנות המאוחרת משנה לא את העובדות , כי אם את המשמעות המיוחסת להן ; מה שהיה נראה לאורית הילדה לא נורמלי נראה לאורית המספרת נורמלי מאוד , הרגשות של הדמות בסיפור והילדה המתקשה להירדם מקבלים רטרואקטיבית את האישור שלא קיבלו בזמן אמת . תחושותיה של אורית בילדותה מובעות דרך נקודת מבט הקולקטיבית של הקיבוץ ' אז זה היה נראה לנו נורא לא נורמלי ' . אורית כפרט הופיעה בזמן שעבר בין הרגע שהסיפור מתרחש ובין הרגע שהוא מסופר . מעצמי שהוא חלק מקולקטיב , מקבוצה שהשקפותיה על אודות הנורמלי מכתיבות את השפה ש...
אל הספר