פרק שלישי אני או אנחנו?

לה ילדות נהדרת . ולא זו בלבד שהייתה זו ילדות נהדרת אלא שהסיבה המרכזית להיותה כזו היא הלינה בבתי הילדים . עוד בפתיחה אפשר להבחין במאפיין שיחזור לאורך כל סיפור החיים : הסכמה ' אני זוכרת אותנו ' . ברגע הריאיון יעל יושבת מולי כאינדיווידואל המספר סיפור חיים פרטי , אך הסיפור עצמו הוא ' הסיפור שלנו ' . איני טוענת כי אין היא מספרת את סיפור החיים ' שלה ' , אך רוב סיפורה האישי הוא סיפורו של הקולקטיב . ההבחנה בין קולקטיביזם ובין אינדיווידואליזם כשני קטבים על הרצף שהקיבוץ נע ביניהם היא הבחנה של רבים מהמחקרים העוסקים בקיבוץ , אך הבחנה זו אינה מתאימה לניתוח סיפורה של יעל . כאשר מעמידים אינדיווידואליות וקולקטיביות כשתי אופוזיציות כופים על שפת הקיבוץ הבחנה שהיא חיצונית לה . שפת הקיבוץ , כפי שהיא מוצגת בסיפורה של יעל , אינה מאפשרת הבחנה ברורה בין קולקטיב ובין אינדיווידואל . בסיפורה של יעל הקולקטיב והאינדיווידואל מקיימים ביניהם יחסים מטונימיים , לא זו בלבד שהם אינם סותרים זה את זה אלא שהם כה קרובים עד כי אפשר להחליף ביניהם . לאורך כל סיפורה של יעל נראה כי ה ' אנחנו ' עומד במקומו של ה ' אני ' באופן שממחי...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב