ההנהלה שלו . לאחר פטירתו נקרא המקום על שמו . ב 1 באוקטובר 1969 הוענקה להזז תעודת אזרח כבוד ( השמונה עשר ) של ירושלים ; לתואר זה זכו עד אז בודדים מיקירי העיר ( אחד מהם הוא עגנון , שקיבלו בתשכ " ב ) . בטקס , שנערך באולם מועצת העירייה בנוכחות נשיא המדינה , אישי ציבור , סופרים ואנשי רוח , הקריא שמעון פינקל מכתבי הזז וממגילת אזרחות הכבוד שהוענקה לו . לאחר מכן קרא מזכיר העיר , יעקב מרש , איגרת ברכה ששלח דוד בן גוריון לראש העיר טדי קולק , היות ונבצר ממנו להגיע לטקס . בדבריו הכתיר בן גוריון את הזז ל ' גדול סופרינו העבריים ' וציין כי אזרחות הכבוד של ירושלים ' באה במידה ידועה במקום פרס נובל יהודי ' וכי ' אין בהענקה זו עדיין כיסוי מלא ונאמן למה שכל קורא עברית רוכש לחיים הזז ' . לאחר מכן קרא הזז לפני הנוכחים את מסתו ' העיר ' , שבה ניסח בשנית דברים שהושמו בפי דמויות כמורושקה ושהשמיע הוא בנאומים קודמים : אתונה ביקשה להכיר , להשיג , להבין , ירושלים ביקשה לשנות , לתקן . שם טבע , כאן רוח [ ... ] מרכז רוחני בר סמכא אין , לא בפאריס ולא בלונדון ולא בארצות הברית . הקומוניזם נתבדה ומוסקבה הכזיבה מר [ ... ]...
אל הספר