מבוא מקומו של הזז בשיח ההיסטוריוגרפי של הספרות העברית

היעלמותו של הזז מן השיח ההיסטוריוגרפי בגלגולה הפוסט מודרני של ההיסטוריוגרפיה של הספרות העברית , שהחל בשלהי שנות השמונים ונמשך עד לימים אלו , ומכונה בפי יגאל שוורץ ' הגל ההיסטוריוגרפי' הרביעי , כמעט שאי אפשר לאתר ולו אזכור אחד למפעל הפרוזה גדול הממדים של חיים הזז . בעידן שבו פורק נרטיב העל ( Metanarrative ) ליחידות חסרות מרכז של מיני נרטיבים , כלשונו של ליוטר , נעלמה כמעט כליל המחשבה בעלת טווח הנשימה הרחב על אודות רצפים ספרותיים דיאכרוניים ממושכים או על אודות עלילות על , המושתתת על פרדיגמה של התפתחות רוחנית על ציר גנרטיבי עקיב , מחשבה שהיתה אופיינית ל ' גלים ' ההיסטוריוגרפיים הקודמים . על פי המחשבה ה ' ישנה ' , הזז זכה למקום מרכזי למדי בתוך המיפוי ההיסטוריוגרפי של הספרות העברית במאה ה , 20 על בסיס הערכת הישגיו במונחים של התקבלותה היחסית של יצירתו ( כולל שאלת ה ' מושפעות ' וההשפעה ) , הידרשותו ההיסטוריוסופית לבעיות השעה , הפואטיקה והסגנון הייחודיים לו ועוד . כך מצינו בשנות הארבעים והחמישים את ברוך קורצווייל , למשל , קושר לו כתרים מתוך תפיסת הדיאלוג של הזז עם הפואטיקה המודרניסטית ומתוך ש...  אל הספר