פתח דבר

הסופר חיים הזז ( 1973 - 1898 ) הוא אחד האמנים הגדולים שידעה הפרוזה העברית החדשה במאה ה . 20 לא פחות מרתק מסיפוריו הוא סיפור חייו שלו , שאינו ידוע לרבים . את הביוגרפיה הממשית שלו ביכר תדיר להסוות , והציג ברבים דימוי מחושב של סוכן תרבות עברי שאין לו בעולמו דבר מלבד תחיית עמו ושיבתו אל ההיסטוריה האנושית . הזז , כך נקרא בפי הקרובים לו ביותר , היה אף הוא שם שאימץ לעצמו כמין בדיה תחת שם משפחתו האמתי . האיש שהשתדל כל חייו להתרחק מחבורות ספרותיות וממרכזי החיים הספרותיים באירופה ובארץ ישראל היה ודאי בוחר באפשרות להתקיים בתודעת קוראיו כקול ' שקוף ' , א קונקרטי ועל זמני המושמע בין דפי ספריו , לו ניתנה הבחירה בידו . במובן זה , הספר שלפנינו קצת חוטא לרצונם ולשאיפותיהם של ח ' הזז , ח ' צבי וזכריה אוזלי ( שמות העט שלו ) , בניסיונו לקרוע חרך התבוננות צר גם בפועלו של חיים חזת ההיסטורי , מתוך פרספקטיבה מעט רחבה יותר . מעשה השחזור הזה הוא כמעט בלתי אפשרי , בהתחשב בעובדה שאיש מבני משפחתו הגרעינית לא שרד את הפוגרומים והמלחמות , ולהזז עצמו לא היה עניין בתיעוד תולדותיו . העמדת הביוגרפיה הרוחנית של הסופר , ...  אל הספר