אמנים , צלמים וחוקרים אירופאים הגיעו לסביבת " המזרח הקרוב " בראשית המאה התשע - עשרה מתוך מטרות תיאולוגיות - נוצריות , בכוונה למצוא בו את ערש הנצרות ( " ארץ הקודש " ) , ומתוך מטרות אתנוגרפיות - מדעיות , שכללו תיעוד וחקירה של " האוריינט " . מחקריהם וממצאיהם החזותיים , תחילה בציור ומאוחר יותר בצילום , שיקפו את האופנים שבהם ראה המערב את המזרח – מהלך תרבותי - היסטורי שאדוארד סעיד הגדיר אותו מחדש בהקשרו המודרני כ " אוריינטליזם " . כפי שיוצג במסגרת מאמר זה , המונח "אוריינטליזם " נקשר גם לנקודת המבט של התנועה הציונית ולייצוגיה של ירושלים בצילום , אם כי במובנים שאינם זהים באופן מלא למובנים שנקשרו ביחס של המערב האירופי למזרח . הלאומיות היהודית המודרנית וצורכי השעה של התנועה הציונית השפיעו על עיצוב נקודת מבטם של הצלמים היהודים הראשונים שתיעדו במצלמותיהם את ירושלים בכלל ואת הר הבית בפרט . מתוך התבוננות בארכיון המצטבר של תצלומים שצולמו משלהי המאה התשע - עשרה ועד לשנות השבעים של המאה העשרים , ניתן להצביע על זיקה מובהקת בין ייצוגים שכיחים של הר הבית בתקופות שונות על ידי צלמים אירופאים (נוצרים ויהודים...
אל הספר