נועה חזן ואביטל ברק עם המצאת הצילום היה הר הבית מושא להתבוננות ותיעוד מצד צלמים אירופים , תיירים , חוקרים והרפתקנים , שראו בו ובחיים שסביבו שריד חי מתקופת המקרא והברית החדשה . בחינה מקיפה של ארכיוני צילום בישראל מראה כי דימויי הר הבית ממשיכים להופיע בעקביות בשדה החזותי בישראל / פלסטין מאז ועד היום . הכיפה המוזהבת המוקפת חומה , המצולמת מן האוויר או מן הקרקע , בעתות מלחמה כבעתות שלום , בימי קודש כבימי חול , היא מושא קבוע לצלמים הפועלים בחסות המדינה ומוסדותיה . מתוך הקורפוס העצום של תצלומי הר הבית שמצאנו בארכיונים , ספריות וגנזכים ממסדיים בגבולות מדינת ישראל , נתמקד במאמר זה בתצלומים משני מומנטים קריטיים במעמדו של הר הבית בשיח הציבורי הציוני , הנמצאים במרחק של כמאה שנים זה מזה : הרבע השלישי של המאה התשע - עשרה – ימי השיא של הצילום האוריינטליסטי במזרח התיכון – והרבע השלישי של המאה העשרים , בו אירעה מלחמת 1967 והר הבית נכבש על ידי ישראל . לאחר בחינה שיטתית של יותר מאלף תצלומים מתוך אלבומים צבאיים , גלויות תיירות , כרזות מסחריות , עיתונים , אתרי אינטרנט ואלבומי נוסטלגיה , ובהסתמך על מחקר היס...
אל הספר