יגאל שוורץ [ א ] בחיבור זה אני מבקש להציע מסד חדש להיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה שיתבסס על קריטריונים מנטליים - סגנוניים . אני מבקש לטעון ולנסות להוכיח את ארבע הטענות האלה : ( א ) הספרות העברית החדשה מורכבת מקורפוסים שונים שנוצרו בידי קבוצות יוצרים שלכל אחת מהן אופי מנטלי נבדל בשל ההקשרים הגאו תרבותיים הייחודיים שבהם נוצרה ; ( ב ) האופי המנטלי של היוצרים בני הקבוצות הגאו תרבותיות משתקף במאפיינים סגנוניים של הקורפוסים הספרותיים המייצגים כל קבוצה וקבוצה ; ( ג ) המאפיינים הסגנוניים הללו , או מוטב אשכולות המאפיינים הסגנוניים הללו , התקבעו והפכו ל ' נוסחים ספרותיים ' : תלכידים של שגרות תיאור , נקודות תצפית אופייניות , מארגים אינטר טקסטואליים מסוימים , טונים סיפוריים מובהקים וכיוצא באלה ; ( ד ) את ' הנוסחים הספרותיים ' הללו – שנוצרו בהקשרים גאו תרבותיים מסוימים – אימצו במרוצת הדורות , בהתאמות הדרושות כמובן , הן יוצרים בעלי זיקה ' גנטית ' כלשהי ליוצרי הנוסח הספרותי המסוים – צאצאים להורים ילידי אותם מחוזות גאו תרבותיים – והן יוצרים שלהם ' רק ' זיקה ' נרכשת ' אליהם ; כלומר כאלה שאימצו את...
אל הספר