תמונות הקרבת הקרבן המוצגות במחזורי המקדש מתייחסות לאירועים הבאים : קרבנם של אדם וחווה בשערי גן עדן לאחר חטאם ; קרבן קין והבל שהוביל למעשה הרצח הראשון ; קרבנם של נח ובניו לאחר המבול ובטרם כינונו של עולם חדש ; עקדת יצחק המוצגת כאירוע חניכה שנועד ללמד את הדורות הבאים את התחושה הראויה בעת ההקרבה ; קרבן ישראל למרגלות הר סיני אחרי חטא העגל ; קרבנו של דוד המלך בזמן המגפה . וגם תמונה המתארת את תחילת ' העבודה ' בימי בית שני על רקע חרבות הבית הראשון . כמו שראינו בפרק הדן בהבניית הזיכרון , נסמך אריאל על המסורת שלפיה נברא האדם הראשון בראש השנה , וגורס כי בעצם בריאתו קבע את מקומו של המזבח , בהתאם למדרש ' אדם ממקום כפרתו נברא ' . לפי תפיסה זאת , האדם והמזבח נוצרו במקביל ויחס ההיווצרות ביניהם הוא מעגלי – האחד הוא סיבת קיומו של האחר . ובמילים אחרות , עבודת הקרבנות מקדשת את הראשוניות ומבקשת לכונן אותה בכל פעם מחדש . זה שימוש מרתק באופי הטיעון המחקרי הנפוץ בדבר אופי בניית מיתוסים פוליטיים בהתאם להתרחשות אקטואלית . אולם במקרה זה האקטואליה שמכוון אליה כותב המחזורים היא התקופה שעמד בה בית המקדש השני על תלו...
אל הספר