עיקר הדיון ההלכתי הנוגע ל ' מורא מקדש ' מתקיים סביב שני נושאים הנגזרים מהתייחסות למקום ( או לפחות לחלק ממנו ) כאל מרחב מקודש ( לפי שיטת הרמב " ם ) , וחלות עליו הגבלות כניסה הנוגעות כיום לשאלות של טומאה וטהרה . הדיון הראשון מתייחס לשאלת ידיעת או אי ידיעת מיקומו וגבולותיו של קודש הקודשים , התלויים באופני מדידת גבולותיו המקודשים של הר הבית וגבולות מחנה לוויה ( בן ארי תשנ " ט ) . הדיון השני מתייחס לטומאת המת שלוקים בה כל בני האדם החיים כיום , והיעדר האפשרות להיטהר ממנה בשל חסרונה של פרה אדומה אשר אפרה שימש בימים עברו לטקס ההיטהרות לפני העלייה לרגל למקדש . האוסרים את הכניסה למקום הקדוש טוענים כי אי ידיעת מיקומו המדויק של קודש הקודשים בשל הפער בין מידותיו של הר הבית במקורות התלמודיים ( ת " ק אמה על ת "ק אמה , מסכת מידות ב א ) , למידות שטחו של ההר כיום ( 140 דונם ) וכן העובדה שאין אפשרות להיטהר מטומאת מת הן סיבות כבדות משקל - ובגינן יש לאסור את הכניסה להר כולו . המתירים את הביקור במקום מעלים מגוון טיעונים ונוקטים פעילות מגוונת ; מעשיהם עומדים לעתים בניגוד קונספטואלי או מעשי זה לזה . יש בין פע...
אל הספר