פרק א עלייה להר

המקום שבו הרגשתי הכי בגלות היה בהר הבית . ריאיון עם מרדכי ז ' , מהעולים להר אחד ממושגי המפתח הנדונים בקרב פעילי המקדש בפרט , והציבור האמוני בכלל , מתייחס לפעולה קונקרטית של ביקור בהר הבית , שזכתה לכינוי ' עלייה להר ' . הדיון ההלכתי בנושא נסוב בעיקרו על פרשנות הציווי על ' מורא מקדש ' , שתיסקר בהמשך הפרק . דיון זה הוא בעל גוון הלכתי מובהק , ומתוך כך הפרק עוסק גם בדיונים הלכתיים בנושא מאז התלמוד ועד ימינו . עם זאת , נטיעתו בהקשר הלכתי בלבד תהיה היתממות גמורה . ודאי הוא שהתעוררות הדיון נזקפת להקשר האקטואלי , ובמרכזו העימות הישראלי - פלסטיני , ולשינויים פנימיים שחלו בתוך החברה האמונית . ובכל זאת יש ערך ועניין רב בבחינת המהלכים הרטוריים וההלכתיים הנבחרים כדי לדון בסוגיה , שכן הם מלמדים על תפיסות יסוד , על סמלי מפתח ועל הלכי רוח הרווחים כיום בתוך ציבור זה . התייחסות להר הבית לא נפקדה גם מדיוני בתי המשפט במדינת ישראל אחרי מלחמת ששת הימים . הדיונים נגעו ברובם לעתירות לבג " ץ שהגישו פעילים , שנמנו עד שנות השבעים עם חברי ' חוגים לאומיים ' , לאחר מכן – עם ' נאמני הר הבית וארץ ישראל ' , ומאוחר יותר...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב