מבנה הספר

פרקי הספר מאורגנים על פי ארבע תמות מרכזיות ששבו ועלו בהקשרים שונים : עלייה , זיכרון , נשים וקרבן . ערכים אלה נושאים משמעויות מילוניות מגוונות . חסידי המקדש משתמשים בהם רבות , ומבקשים לצקת לתוכם משמעות חדשה של קיום דתי שבמרכזו עומדים המקדש ופולחנו , ובה בעת לבסס את מעמדם כמי שמוסמך לבחור את המשמעות . בפרק א אבחן את סוגיית הביקור בהר הבית ( ' עלייה להר ' ) והעמדות ההלכתיות בנושא זה - סוגייה בעלת הקשרים פוליטיים ואקטואליים שמעוררת הדים רבים בקרב הציבור הדתי לאומי בכלל . לאחר סקירה היסטורית של היחס ההלכתי לנושא אפנה לבחון את הגישות ההלכתיות באמצעות המושגים ' טאבו ' ו ' כריזמה ' המדגישים את הפנים השונות שמעורר האובייקט הנומינוזי . הדיון בשאלת הנוכחות והמגע בהר באמצעות שני מושגים אלה יראה כי אין אלה אלא שני צדדים של התייחסות אנושית למוקד המייצג קדושה , באשר זו מזוהה עם עצמה ועם כוחות על . הממסד מבכר להתייחס לסכנות הכרוכות במגע עם אובייקט ממין זה , ועל כן מנסח חוקים המציירים את המקום הקדוש כטאבו , ואילו קבוצות המקדש מעדיפות להדגיש את ההיבט הכריזמטי של המקום הקדוש , ומבקשות לגעת בו בכדי שתכונה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב