תודעת החורבן היתה אפוא זו שעיצבה במידה רבה את חזון כינונו של בית המקדש השלישי , שפעמים קיבל גם ביטויים חזיוניים . כאמור , חזון זה נתפס בעבר ובהווה בעיני רוב מניינו ובניינו של העם כחזון לעתיד לבוא , אשר קיומו יהיה חלק בלתי נפרד מן הגאולה המיוחלת . עם זאת אופן הגשמתו נותר מעורפל . ערפול זה הביא לאורך ההיסטוריה לפיתוחן של תפיסות דיכוטומיות באשר לאופייה של הגאולה , המתייחסות לשאלת הזיקה בין מעשה ידי אדם למימוש חזון הגאולה , אופן וסיבת הופעתה וכן לשאלות הבאות – האם היא מובטחת או תלויה במעשיהם של ישראל ? האם היא תלויה בנוכחותה של דמות המשיח ? האם מדובר בעידן שהמציאות המוכרת לנו תשתנה בו ? ומעל הכול , כיצד תופיע הגאולה ומהו אופייה ? גישה אחת רואה בגאולה תהליך נסי פלאי אלוהי הקשור להתרחשות קוסמית מופלאה , למשל אצל רבי יצחק אברבנאל , ואילו הגישה השנייה רואה בה תהליך טבעי הדרגתי אנושי פוליטי , למשל אצל הרמב " ם ( רביצקי תשנ " ג ) . בין כך ובין כך , אנו מוצאים כי לאורך ההיסטוריה חלו בעולם היהודי התעוררויות חברתיות שנקשרו לגאולה העתידה לבוא . התעוררויות אלה , שבאו בעקבות פורענויות , קיבלו פעמים בי...
אל הספר