רחל סוקמן אלכס קרמר מנהל דיאלוג רב - פנים עם מהות המושגים מתח ומתיחה בציור . דימוי של בעל חיים – ספק חתול , ספק זאב – מתוח על גבי לוח עץ חרוך , שנוקבו בו חורים שחורים באמצעות פטיש ומסמר . פעולת הניקוב ופיזור החורים מייצרים אשליה של עומק . העבודה הוצגה בשנת 1997 במסגרת פרויקט 10 " במוסררה " , שאצרתי בבית ברחוב הע " ח בירושלים , על קו התפר שבין מזרח העיר למערבה . מאז מופיע מוטיב זה בציוריו לא רק בדמות חיות מוארכות , שגבולות קוויהן נמתחים עד כדי הפיכת המתאר לדימוי העומד בפני עצמו . המושג מתח היה לאחד ממאפייני כתב ידו של קרמר גם בדיוקנאות העצמיים , שצייר במהלך עשרות שנים , וכן ברישומי הפחם על נייר ובציורי השמן שיצר באמצעות מרית ארוכה של קונדיטורים ( ספטולה ) ובאצבעותיו , המבטאים עוצמה וכוח רגשי ופיזי , אשר מתמזגים לכלל שלמות . קרמר מציין את חשיבות הפן הפיזי של תנועותיו אל מול הציור , את התנועה המתמדת אל מול המצע , הבאה לידי ביטוי בהליכה מצד אל צד ובמחוות המביעות כעס , תסכול ופחד , עד כי לעתים הוא חופן את הצבע בכף ידו , מטיח אותו על הבד וצופה בו " מתפוצץ " . " אני מגייס את יצירת המתח כדי לח...
אל הספר