אחדים מן הכותבים בתחום הפדגוגיה הביקורתית , ובהם פאולו פרירה עצמו , משתמשים בשפה גבוהה ובסגנון כתיבה לא קריא . הספר פדגוגיה של מדוכאים 5 כמו למשל בספרו של רוברטו ברות ( , ( Hayes Curtis , Bahruth & Kessler , 1998 שמביא דוגמאות ממשיות מעבודתו כמורה בבית ספר לילדי מהגרים היספאנים . הספר מעלה רעיונות פרקטיים ליישום בכיתות בית הספר היסודי . שבו פרירה דן בשחרור האיכרים המדוכאים כתוב בשפה ובסגנון שאינם נהירים כלל לאיכרים או אפילו לבוגרי תיכון . הכתיבה שלו אינטלקטואלית במהותה , רווית הפשטות אקדמיות ואינה קריאה למי שזרים לו / לה טיעונים דיאלקטיים , ויכוחים תאולוגיים ושיח תאורטי לשמו ( . ( Kohl , 1990 מצד אחד פרירה עסק בהנחלת הקריאה ובדיאלוג פתוח ומשחרר השווה לכל נפש , ומצד אחר כתב בשפה מעורפלת , מפותלת וקשה . יש לראות ביקורת זאת בפרספקטיבה של זמן , שכן בכתביו השונים ניכרת התפתחות רבה . כמו כן חשוב לזכור שיש לקרוא כל ספר בהקשר של התקופה שנכתב בה ושל מיקומו בתהליך התפתחותה של הקריירה של פרירה עצמו . למשל , בכתביו המאוחרים הקריאה קולחת יותר מאשר בקודמיהם ונעשה בהם פחות שימוש בשפה סקסיסטית . אני ק...
אל הספר