לבסוף , לפדגוגיה הביקורתית יש אוריינטציה למחקר המסייע לשנות את המציאות . מחקר קהילתי התורם את חלקו במיפוי המציאות ובהבנתה מעורר שאלות ביקורתיות לגבי מיתוסים , ערכים או כל דבר אחר שהטלנו בו ספק . כחוקרים וחוקרות התלמידים / ות והמורים / ות שואלים שאלות הנובעות מניסיונם האישי , מהלמידה ומההתנסויות החברתיות שלהם . שאלות כגון : האם ידע הוא כוח ? איך משתמשים בידע כבכוח ? איך ידע מעורר לפעולה המשנה את המציאות ? הלמידה הזאת היא למידה פעילה המכוונת להשגת שינוי חברתי באמצעות אקטיביזם . הפדגוגיה הביקורתית עוסקת בלמידה על כל היבטיה , למידה של כל החושים המכירה בהתפתחות האנושית של רגשות , קשרים חברתיים וחשיבה , ולא רק בלמידה קוגניטיבית אינטלקטואלית . לכל היבט שלה יש ערך השווה לערכו של משנהו . התפתחות רגשית , למשל , אינה פחותת ערך מניתוח אינטלקטואלי . בכנס שהשתתפתי בו בנושא זכויות אדם בתכניות הלימודים , שהתקיים באפריל , 2004 הציגה הקרן ההיסטורית ( The History Foundation ) מחקר שערכה בעזרת סטודנטים , מורים ואנשי מחקר על ייצוג והפרה של זכויות אדם בספרי הלימוד במערכת החינוך בתורכיה ) . ( Irzik & Ceylan ...
אל הספר