פאולו פרירה מציע חינוך משחרר שיש בו דיאלוג בין לומדים / ות למלמדים / ות כתחליף לחינוך הדכאני הקיים . לדיאלוג של פרירה יש זיקה לפילוסופיה של מרטין בובר הטוען כי הדיאלוג בין בני אדם הוא מהות ההוויה האנושית . על פי בובר , אדם נהיה אדם תוך כדי אינטראקציה עם בני אדם אחרים , " האדם נעשה ‘ אני ' - ב ' את / ה '" . בובר מסביר את סוגי השיח ואת סוגי הקשר השונים שמתקיימים בין בני אדם , בין " אני " לבין " אתה " או " את " . בובר מדבר על שלושה סוגי זיקות : זיקה של אדם לטבע , זיקה של אדם לאדם וזיקה של אדם לרוחניות . בתוך אלו הוא רואה שני סוגי קשרים שונים זה מזה . לסוג קשר אחד הוא קורא " אני - הלז " ( או " אני - הוא " או " אני - אחר " [ , [ I - it בשפה של היום ) ( בובר , . ( 1959 זהו קשר טכני , אינסטרומנטלי , תועלתני , שבו אדם משתמש באדם אחר לשם מילוי צורך מסוים שיש לו / ה . אדם שואל ברחוב אדם אחר : " מה השעה ? " , והאחר / ת משיב / ה : " שתיים וחצי " . האינטראקציה ביניהם הייתה תועלתנית - הנשאל / ת שימש את השואל / ת כחפץ , כמין שעון , וטכנית - לא הייתה חשיבות לזהותו של המשיב / ה . האנושיות של המשיב / ה ...
אל הספר