שלילת הגולה, כור היתוך ורב-תרבותיות: בין אידאולוגיה לאתוס

דני גוטוויין בשלושת העשורים האחרונים תופס הדיון במדיניות התרבות מקום הולך וגדל בחקר תולדות התנועה הציונית והחברה הישראלית והוא מתמקד בשלוש סוגיות : ׳שלילת הגולה׳ , ׳כור ההיתוך׳ ו׳הרב - תרבותיות׳ . העניין בסוגיות אלו הוא במידה רבה תולדה של גורמים חוץ - מחקריים : עובדה היא כי כחלק ממהפכת ההפרטה עומדות שלוש סוגיות אלה במרכזם של ויכוחים אידאולוגיים ומאבקים פוליטיים החוזרים ומעצבים את דמותה של החברה הישראלית ומסגלים אותה להנחותיו של הסדר הנאו -ליברלי ( גוטוויין , . ( 2007 קווי המתאר של הדיון המחקרי והפולמוס הציבורי בסוגיות של שלילת הגולה , כור ההיתוך והרב - תרבותיות הוגדרו מאז שנות השמונים על ידי הביקורת הפוסט - ציונית : האידאולוגיות של שלילת הגולה וכור ההיתוך הוקעו כביטוי למהותה הדכאנית של הציונות ותוארו כאמצעי להבטחת שלטונה של תנועת העבודה , כזרוע הביצוע של היסוד האשכנזי הוותיק בישראל ; ואילו האידאולוגיה הרב - תרבותית הועלתה על נס כדרך לשחרור קורבנותיה של הישראליות ההגמונית – מזרחים , ניצולי שואה , פלסטינאים ו " אחרים " אחרים – שחרור שהפך לאפשרי , כך נטען , עם שקיעתו של הסדר הציוני הישן ,...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון מופ"ת