כפי שנטען קודם לכן , קיימת בעיה ביישום ערכים וכוונות נאותות במסגרת מערכת החינוך . להלן כמה הוגים שהעלו את טענותיהם בעניין . בניסיון וחינוך ( 14 : 1959 ) טוען דיואי שהתכלית העיקרית של החינוך היא להכשיר את הצעירים לקבלת אחריות בעתיד ולהצלחה בחיים . למרבה הפלא , הספר הקטן של דיואי עדיין מהווה אתגר יישומי , ואף שהוא נלמד ברוב המוסדות להכשרת מורים , טרם נמצאה הדרך ללמד מהי משמעות האחריות בחיינו ובחיי הזולת . דיואי טוען שכל שיטת הלימוד היא של קבלה וציות , ומכאן שאין כלל חופש להתפתח ולבחור . כמו כן , לדעתו כל רכישת ידע שאין לה המשכיות כלפי העתיד אינה מועילה אלא להפך , מזיקה ומרדימה את הנפש העוסקת בשינון ובלעיסה . פרום ( 81 : 1966 ) טוען שהקפיטליזם זקוק למשתפי פעולה ההופכים , בלא שירגישו בכך , לאמצעים ולסחורה בשוק , אף שהם מרגישים חופשיים לצרוך על פי בחירתם . השאלה היא : האם החינוך צריך לעודד את התופעה או לפעול נגדה כדי לאפשר בחירה אמתית ולא אופנתית ? או כפי שטען ס ' יזהר , אם החינוך נעשה בעיניים פקוחות , הרי שהוא אינדוקטרינציה עריצה ( . ( 46 : 1988 גם קרישנמורטי שואל אם החינוך נועד לקיים את ה...
אל הספר