8. הזדהות ואמפתיה

הזדהות ואמפתיה הן חלק מן האינטליגנציה הרגשית על פי גרדנר ( , ( 1996 והן משויכות לתחום החוכמה הבין - אישית . ההזדהות והאמפתיה הן כישורי ההבנה הרגשית שבסיסם הוא חיקוי ודמיון , הן אינטואיטיביות , ספונטניות ופיזיונומיות , הן דרך לפרש את הסביבה באופן רגשי ומעורב , מעין חוש נוסף לתפוס בו את הזולת בצורה אותנטית . הן עשויות להביא להשוואה בינינו לבין הזולת , אך הן אינן נובעות ממנה . ההגדרה המילונית לאמפתיה היא " הזדהות חזקה עם אדם אחר " . הופמן ( Hoffman , 1984 ) מגדיר אמפתיה כהתאמה בין העצמי לבין רגשות הזולת , מודעות למצבו הפנימי של הזולת ותגובה רגשית אליו . בובר ( 254 : 1959 ) מגדיר אמפתיה כשכחת העצמיות והטמעתה בזולת עד כדי ביטולה . הוא מבחין בין אמפתיה הכוללת שכחה עצמית לבין יחסי אני - אתה הכוללים דיאלוג וזיקה של שני שותפים , לא אחד על חשבון האחר אלא בשיתוף . כדי ליצור יחס של אני-אתה דרוש אני מודע ודרושה פעולת גומלין , ואין די באמפתיה . " ההזדהות מוגדרת כדמיון חזק , וניתן להבין מכך שאלו רמות מודעות שונות של אותה יכולת . הזדהות כדרך להבנה דורשת רפלקציה ודיאלוג , יכולת להבין את עצמנו ולשים עצמ...  אל הספר
מכון מופ"ת