ישעיהו תדמור קיומיות, רוחניות ומהותיות בחינוך

האם הלימוד בבתי הספר בישראל יוצר הוויה חינוכית שיש בה התרוממות רוח והתעלות ? האם התלמיד חווה חוויות חינוכיות מעצבות ? מסופקני . לא חקרתי זאת , אך מניסיוני אני יודע , שתלמידים רבים תופסים את הלימוד כ " סת -- אם " , בלא שיש לו משמעות בחייהם . במקרה הטוב , תלמידים מוצאים עניין השכלתי או עניין מעשי בו , אך לא מעבר לכך . ובאשר למורים , נראה שהם נרתעים מהספרה הרוחנית , המטאפיזית . החינוך משלב תחומי דעת שונים ולכאורה איננו אלא מרקם של אלה ותו לא . כך הוא נתפס כיום בקרב רוב החוקרים והמרצים באקדמיה ובהכשרת המורים , וכך גם על ידי ראשי מערכת החינוך . ואולם , מתחת לרכיבי הדעת הרבים המרכיבים אותו יש לחינוך ליבה , שהיא מהותו הסגולית . ליבת החינוך – עירור שאלות קיומיות בתפיסתי החינוכית , ליבת החינוך היא ההוויה האינטלקטואלית , הנפשית והרוחנית , ובמובן מסוים גם הדתית , שמעוררת שאלות יסוד קיומיות בתלמיד , ושבאמצעות הדיאלוג המתרחש בה , בהנהגת המורה , מתחזקת תודעתו , מתעצבת זהותו , מותווית השקפת עולמו , נקנים ערכיו ומתגבשת תכנית חייו . התפיסה החינוכית הזאת מאמצת רעיונות אקזיסטנציאליים . רעיון המפתח הוא , ...  אל הספר
מכון מופ"ת