מאמר זה עוסק ברוחניות ובמקומה המרכזי בהווייתו של האדם . רוחניות היא מונח חמקמק , ולעתים יש נטייה לפסול אותו על הסף או להתייחס אליו כאל משהו שאי אפשר להגדירו ולכן אין דנים בו במסגרות אקדמיות . בכל זאת , במאמר קצר זה אנסה להגדירו ואף להביא שתי תאוריות פסיכולוגיות שעסקו בממד זה , הפסיכולוגיה העל - אישית ( transpersonal ) והמודל של האינטליגנציות המרובות . בעקבות תאוריות אלו ארצה לטעון , שתהליך חינוכי שרואה את האדם השלם והמחויב לפיתוחו אמור לכלול טיפוח של ממד רוחני זה של הילד , שהוא מעבר למימוש העצמי , כפי שאנו בדרך כלל מגדירים אותו בהקשר של העולם הגשמי , ואף אציע דרכים קונקרטיות לכך . מטבע הדברים , דיון מעמיק בסוגיות אלו מצריך מרחב זמן וכתיבה גדול יותר . אני מבקשת אם כן מן הקוראים להשהות חלקית את תפיסותיהם הביקורתיות ולהתייחס לכתוב כאל תפריט טעימות שיכול אולי לעורר משאלה וחשק להעמיק ולדעת יותר , ולאו דווקא כאל משנה סדורה ומעמיקה . בעבורי , רוחניות היא הוויה שמלווה אותי בכל מעשי , חוויותי וקיומי , והיא משהו קדוש , מסתורי , מפעים ואין - סופי מכדי להכילו במילים . עוול אני חשה שאני עושה למהות ...
אל הספר