מושג ה " מוסר " עמד במוקד דיונים פילוסופיים בכל התקופות והשפיע על תפיסות בתחום החינוך . הוא זכה לכלל פרשנויות ומשמעויות בתקופות ובתרבויות אנוש מגוונות . בתרבות היהודית הוא מופיע לראשונה בספר משלי , כמונח מפתח מרכזי המגדיר את יעדיו הרוחניים של האדם . בעקבות ספר זה יצאה לדרכה ספרות ענפה שכונתה לימים “ ספרות המוסר היהודית " . ראשיתה בימי הביניים , והיא נכתבת גם בימינו . ספרות זו התקיימה והתפתחה לצדה של ספרות ההלכה , הזרם המרכזי של הספרות הדתית היהודית . ספרות המוסר היהודית לא נכתבה עברית דווקא , אלא לעתים בשפות שהיו מדוברות בקרב היהודים . היא מכילה דברי עידוד ואזהרה , ועוסקת בעיקר בחובתו של אדם בעולמו , בדאגתו לזולתו , ב " הנהגה הטובה " , קרי אורך רוח , בתיקון ובמימוש עצמי . הדרכה זו , שנמסרה להמון בשפתו , הייתה למקור עיקרי שממנו שאב האדם הפשוט את ידיעותיו בתחום הדת , ההתנהגות הרצויה ויראת שמים . עם סוגה ספרותית זו נמנו ספרים ידועים בתולדות עמנו : חובות הלבבות של ר ' בחיי אבן פקודה מן המאה ה - , 13 ראשית חכמה של ר ' אליהו די וידאש מצפת במאה ה - , 16 ומסילת ישרים מאת ר ' משה חיים לוצאטו מא...
אל הספר