ההבחנה בין חינוך לאינדוקטרינציה היא לטענתי בראש וראשונה הבחנה אתית , המתבססת על ההבדל שבין אידאולוגיות מוסריות וא - מוסריות , בכל הנוגע למידה שבה מתקיימים התנאים ל " סוכנות אנושית " . חינוך ההולם את שמו יכול להתקיים רק במסגרת של אידאולוגיות מוסריות , בעוד המונח ההולם אידאולוגיות שאין בהן האפשרות של מוסריות הוא אינדוקטרינציה . במילים אחרות , בכל הקשור לחינוך , האתיקה , במובנה הפורמלי הרחב שתואר לעיל , היא הפילוסופיה הראשונה במעלה . הסתייגויות כלפי השקפה זו יכולות לעלות מארבעה מחנות לפחות : גישות רציונליות , הומניסטיות , רדיקליות , ודתיות . הרציונליסט יטען , כי העיקרון שלפיו ייחוד החינוך הוא מחויבותו לסוכנות האנושית הוצע פה על בסיס של טיעונים רציונליים . החינוך , כך יטען , כולל עיסוק בידע ראוי ובעל ערך , וכדי שתהיה משמעות לרעיון שמשהו יכול להיות בעל ערך , עלינו להניח שבני האדם הם חופשיים , תבוניים ומסוגלים לטעות . מכאן , שהרציונליות , ולא האתיקה , היא העומדת בחזית החשיבה החינוכית , משום שאפילו הסבר זה על הקשר העמוק בין החינוך לאתיקה , ואף על ההבחנה שבין אידאולוגיות מוסריות וא - מוסריות ,...
אל הספר