רון מרגולין ההבחנה בין המצוי לראוי ועתיד החינוך ההומניסטי בבתי הספר התיכוניים

מבוא סיבות שונות יש לכך שבתרבות בת - ימינו בטלה כמעט לחלוטין ההבחנה בין חינוך להוראה . למעשה , בשימוש היום - יומי הפכה המילה חינוך נרדפת למילה הוראה , ומובן שתיהן לרוב הוא הקניית ידע ומיומנויות . תחומי הידע המוקנים באמצעות הוראה משקפים את תחומיה המגוונים של התרבות האנושית , החל מידיעת א " ב של שפת האם ושפות זרות וכלה בידע מדעי מורכב על עולם הטבע ועל היצירה האנושית מן הספרות הקדומה ועד נבכי המחשבים . החשיפה לתחומי ידע נרחבים מאפשרת הקניית מיומנויות לשם תפעולן של טכנולוגיות מגוונות שהומצאו לתועלת היחיד והחברה משחר ההיסטוריה ועד ימינו . מיומנויות אלו , שראשיתן ברכישת יכולות הקריאה הכתיבה והחשבון , שיאן ברכישת יכולות מורכבות של הפעלת מערכות ממוחשבות ומתוחכמות , המתפתחות בקצב מסחרר בדורות האחרונים . בחברה שאנו חיים בה קיימת מוסכמה שבשתיקה , שעיקר עבודתם של המורים נועדה לאפשר לתלמידיהם ללמוד לנצל באופן מרבי את האפשרויות הרבות שמזמנת להם התרבות ובייחוד הטכנולוגיה לשם הגשמתם של חיי רווחה ונוחות מעניקי סיפוק , ובמילים אחרות , לשם רכישת כלים שיאפשרו שיכלול ושיפור של רמת החיים . ההוראה נתפסת חיונ...  אל הספר
מכון מופ"ת