מסע מאתגר ומלמד של שלושים ותשע שנים בתחום החינוך בחברה הערבית במגוון תפקידים איפשר לי להיות במגע בלתי אמצעי עם ילדים ומבוגרים . הייתי מורה ומנהלת , נמניתי עם המייסדים של שני בתי ספר שניהלתי ביפו , שימשתי מנחת קבוצות הורים , מרצה ומדריכה פדגוגית להכשרת מחנכים לגיל הרך . כעובדת סוציאלית , הזדמן לי ללמוד לעומק את קשיי המשפחות בחברה הערבית היפואית במשך שמונה שנים של התערבויות משפחתיות ואישיות ושל ריכוז התחום הטיפולי הרב - מקצועי . לאורך דרכי המקצועית עסקתי בחינוך לערכים מוסריים , חברתיים ותרבותיים . היה עלי לפעול במציאות של דרישות מורכבות , להתמודד עם סביבה משתנה במהירות ולנוע על קו התפר העדין שבין האוכלוסייה המטופחת , שיש להעצים לקראת מנהיגות , לזו הטעונה טיפוח בגלל מצוקה כלכלית ודלות השכלתית , שיש להדריכה , לתמוך בה ולהצמיח אותה . בכל מסע חיי הרגשתי תחושת שליחות – רצון לתרום כל שלאל ידי לחברה שאני חלק ממנה : למורים , להורים ולילדים . מאמר זה הוא תמצית ההשקפות שהגעתי אליהן על סמך ניסיוני כאשת חינוך וכעובדת סוציאלית . כשישבתי עם עצמי כדי לכתוב מהי בעבורי ליבת החינוך , עברו בראשי כל מיני חו...
אל הספר