במאמר זה אני מתמקדת בנקודת האור שבאדם – תאוריה שפיתחתי במהלך שנים , שהפכה לאבן היסוד של התפיסה והפרקטיקה החינוכית בבית הספר שניהלתי . התאוריה צמחה מתוך האידאולוגיה והחזון האישיים שלי ומתוך יסודות החינוך ההומניסטי – מתן כבוד לאדם באשר הוא , ליכולות ולאיכויות הייחודיות (“ נקודות האור " ) שלו , מתן הזדמנות למימוש הפוטנציאל האישי הטמון בו , להצתת ה " ניצוץ " שיש בו , טיפוח המוסר , ערכים ויושרה . אלוהים ברא אותנו שונים , והשוני מעשיר את חיינו . לכן , עלינו לתת מקום לשונה , והזדמנות לכל אדם ולייחוד שבו . מתן מקום וכבוד לשונות ( דת . תרבות , גזע , מין , גיל , צבע , וכו ' ) הוא מנוף להעצמה אישית וקהילתית . אף אחד לא מושלם , ככה זה בעולם . אולי הבורא תכנן זאת ממזמן שכל אחד ישאף להיות הכי מושלם כל אחד שונה מחברו בין אם הוא רוצה ובין אם לא . ובעצם תחשבו איזה חיים משעממים היו לנו אם כולם היו דומים . בכלל לא היו לנו חיים מיוחדים ! לכל אחד נתן אלוהים דבר אחד שבו הוא מתעלה על האחרים ( שחק , , 2006 עמ ' . ( 91 מילים אלו כתבה בת חן שחק ז " ל , נערה שהייתה אורחת בעולם הזה 15 שנה . היא דיברה בחוכמה רבה מ...
אל הספר