אחת השאלות המרכזיות במערכת החינוך היא , אם וכיצד ניתן לשמר את סקרנותם של הילדים ואת רצונם הטבעי ללמוד גם בגיל בית הספר ; כיצד ליצור סביבה לימודית שבה שלהבת הלימוד תהיה עולה מאליה . להלן אציג את מחשבותי על תרומתם של המורים ליצירת סביבה כזאת . על מי מוטלת האחריות ללמידה במוסדות החינוך ? רצונו של מי הוא המפרנס את הלמידה ? ההנחה המגולמת בהתנהלותם של מוסדות חינוך במקומותינו היא , שהטורחים והעמלים הם המבוגרים – המורים , המחנכים ושאר אנשי הצוות המסורים לתהליך הלימודי והחינוכי המתרחש בבית הספר , ואילו התלמידים מצפים שהמורים יעשו את עבודתם , ישפרו את דרכי ההוראה וישכללו את הבנתם החינוכית . במצב זה , שבו התלמידים אינם רואים את ההתרחשות הבית - ספרית כמשימה שמוטלת עליהם , מתחוללת דינמיקה מכשילה : ככל שתגדל ההשקעה מצד המורים , כך ישקיעו התלמידים פחות . בדברים הבאים אציע דרך המתמקדת ביצירת אווירה בית ספרית שבה תלמידים מקבלים על עצמם יותר ויותר אחריות לתהליכים החינוכיים והלימודיים המתרחשים בבית הספר . העתקת האחריות מהמורים לתלמידים מותנית בשידוד מערכות בתמונת ה " תפקידים " של המורה ושל התלמיד , והיא ...
אל הספר