שהתחילה בובי גיב לרוץ , הייתה בטוחה שתיאסר לאחר כמה מטרים . לכן התחילה בריצה לבושה בברדס כדי שלא יבחינו במינה , שלא יעצרו את ריצתה , שלא תיעצר על עבירה על החוק . " אם עוצרים אותך אל תעירי אותי , תחכי עד הבוקר " , נפרד ממני אברום בקול שאף פעם איני יודעת אם הוא רציני או מתבדח , לאחר ששמע אותי משוחחת עם שושן על המחירים האפשריים שההרפתקה הלילית עלולה לגבות מאיתנו . שושן הגיעה אליי לרמת גן , החנתה את המכונית , ויחד נסענו באוטובוס לירושלים . אני אישה של בוקר . בימים כתיקונם מתעוררת עם הזריחה , ובעשר בערב לכל המאוחר מרגישה שחייבת לישון . בימים שבהם התעוררתי לפנות בוקר בשביל לרוץ , המצבר שלי התרוקן אפילו מוקדם יותר בערב . אני גם בורגנית כבדה כזו . אם טיול בחו " ל – אז בעיר בירה ; לא מסלולים קשים או הרפתקנים מדי . יציאה מהבית באמצע הלילה היא דמיונית עבורי גם כשלא מדובר על הדבקת כרוזי תעמולה על קירות , שעלולה לגרור קנסות או גרוע מזה . למה עשיתי זאת ? תחושה של שליחות , של שותפות במשהו הרבה יותר גדול , היסטורי . היטיבה לנסח זאת בובי גיב : " באותו הרגע הבנתי שאני רצה למען מטרה גדולה יותר מהאתגר האי...
אל הספר