לו מגדת עתידות הייתה אוחזת בכף ידי , וחוזה שבגיל ארבעים ושתיים , בלילה חורפי במיוחד , אני אסתובב עם מעיל פרווה ועקבים בשכונות ירושלמיות ובפרוורי אלעד ואדביק פשקווילים על קירות וגדרות , הייתי אומרת לה להחליף מקצוע . לו קוראת בקפה הייתה מספרת לי שבאותה שנה , במקביל לאימונים מפרכים לריצת מרתון אני ארוץ מבית לבית , או יותר נכון ממקלט למחסן , כדי לעשות נפשות לפעילות פוליטית פמיניסטית חרדית , הייתי ממליצה לה להתחיל לשתות את הקפה , במקום לנסות לקרוא בו שטויות . אני הולכת לאט לאט ובבטחה , בדרך כלל על עקבים גבוהים . מה לי ולריצה ? מה לי ולפוליטיקה ? מה לי ולמאבקים ? מה לי ולפמיניזם ? ופוליטיקה ונשים חרדיות ? נו , באמת ! אבל זה בדיוק מה שקרה בחורף . 2015 אני לא זוכרת מה בדיוק קדם למה , אבל פחות או יותר במקביל להחלטה שאני נותנת לעצמי מתנה מקורית ליום הולדת ארבעים ושתיים ורצה מרתון , קילומטר לכל שנת חיים , החליט בנימין נתניהו על הקדמת הבחירות , ונשאבתי לקמפיין לא נבחרות לא בוחרות , הידוע גם בשם " לונילובו " . מטרת הקמפיין הייתה העלאת מודעות להדרת נשים חרדיות מהפוליטיקה , המשליכה על מעמדן בתחומים ...
אל הספר