" למה אמא שלך לא התלוננה אצל המנהלת על כל מה שעשו לך ? " שאלתי פעם את נעה . " להתלונן ? " השיבה , " את זה יכולה הייתה אמא שלך לעשות . האמא של התלמידה הטובה בכיתה , האשכנזיה מצפון תל אביב יכולה הייתה להתלונן . מבחינת אמא שלי , הייתי צריכה להגיד תודה שהכניסו אותי לבית הספר ' הטוב ' הזה " . בבית הספר " הטוב " הזה לא היו כמעט ילדות ממוצא מזרחי . חוץ מנעה / שרי היו בכיתה שלי שתיים נוספות . אחת בילתה את מרבית השעות בנפרד במסגרת " כיתה טיפולית " , ואחרת הייתה בתו של מזכיר בית הספר , ולפיכך נאלצה להוכיח הצטיינות מיוחדת . לאחר שמונה שנות לימוד , כשעברנו לתיכון , נעשתה סלקציה נוספת : נעה / שרי וה " ספרדייה " הנוספת התקבלו רק ל " מקצועי " , ואילו בת המזכיר המצטיינת המשיכה ללמוד איתנו . לסמינר שצ ' רנסקי בתל אביב , סמינר " בית יעקב " ותיק , מפורסם ונחשב , הגיעו בנות מבתי ספר רבים אחרים . אך היחס בין אשכנזיות לספרדיות המשיך להישמר . רוב רובן של הבנות המזרחיות למדו " במקצועי " במבנה נפרד . מתי מעט ומצטיינות באופן מוחלט הורשו ללמוד עם האשכנזיות , כולל אלו שלא נדרשו להוכיח הצטיינות ב " עיוני " . בחזרה...
אל הספר