אביטל ופריידי הן בשנות השלושים המוקדמות לחייהן . שתיהן נטועות עמוק בתוך המגזר החרדי . מתגוררות בירושלים , האחת בשכונה חרדית מובהקת והשנייה על קו התפר בין שכונה חילונית לחרדית . שתיהן מקובלות מאוד בקרב המגזר , ועוסקות בשינוי מבפנים . החברה החרדית לא אוהבת שינויים , אבל אם כבר שינויים – כדאי שהם יהיו " מבפנים " . שינויים הנתמכים על ידי גדולי הדור , שינויים המשתמשים בקרנות ובפילנטרופים חרדיים . שינויים העוסקים בנושאים שיש עליהם קונצנזוס – כאלה שאינם נתפסים כמאיימים על החברה , ואולי אפילו משרתים את הממסד החרדי . השינויים הללו נעשים בקצב אטי , בלתי מורגש כמעט , שרק חדי עין ויודעי ח " ן יכולים להצביע עליהם . ולי נדמים השינויים האלו " מבפנים " לפלסטר שמסירים לאט לאט . הסבל מתמשך ומתמשך ומתמשך . אני מעדיפה שינויים דרמטיים כמו משיכת פלסטר באבחה אחת , זה אולי כואב אבל משמעותי , והתוצאה נראית לעין מהר יותר . שינויים אטיים מעייפים , וגם על כך בונה הממסד החרדי , אולי " המשנה מבפנים " תתעייף כשתיווכח כמה לאט מושגות מטרותיה ותעבור לעסוק בדברים אחרים . על זו המשנה מבפנים אפשר לאיים , להפחיד , להתנות ...
אל הספר