הנטיות הרומנטיות של אנשי העלייה השנייה

והגבורה העברית . כל מה שהיתה בו אי פעם עצמה מדינית זכה לרהביליטציה היסטורית , גם אם המסורת התייחסה אליו בשלילה . כך , למשל , כתב בן צבי על העיר שומרון : ' שומרון – אחת משתי אבני היסוד של ישראל הקדמון . בתרבותה החמרית , בכוחותיה הכלכליים והמדיניים , בגבורתה ובהדרה עלתה הבירה הצפונית על אחותה הדרומית , והייתה הראשונה לכל פעולה מדינית . ועתה נשכחה ורחקה מלב צאצאיה . רק שרידי נבואות קשות והוכחות מוסר מרמזים לנוראות חורבנה ' . מה שהלהיב את דמיונו של המחבר הוא עצמתה המדינית והכלכלית של שומרון , עד שהוא ייחס לה חשיבות רבה יותר מאשר לירושלים , שהיתה המרכז הרוחני של האומה . הוא הצטער על שתקופה מפוארת זו שקעה בתהום הנשייה מבלי להותיר זכר , ושאל : ' מי יזכיר את שומרון ויהי כינור לשירת לב ? ' . זרובבל העניק רהביליטציה היסטורית גם למורדים הקנאים שהמסורת שללה את מלחמתם . ' מה לעם הבטלה , החלוקה והרגשות המעוקלים – ולמודיעין ? מה יודע הוא מגוש חלב ? ממסדה ? [ ... ] מה להם ולקנאים , לפריצים , לבריונים , שהלכו נגד רצון הבורא ושפכו את דמם על אדמת ישראל ' . הפנייה אל העבר באה לא רק לשם מתן רהביליטציה היסט...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב