קדיש לוז – ה'נזיר' כאוטופיסט מוצהר

' ראה , הוא נושא את הטלאים על בגדיו כאותות כבוד ' . ארתור רופין , אבני דרך , עמ ' . 176 קדיש לוז ( לוזינסקי , 1972 - 1895 ) נולד בעיירה בוברויסק , שממנה בא גם ברל כצנלסון . משפחתו של לוז נמנתה עם המעמד הבינוני הגבוה , אך לא עם אוהדי הרעיון הציוני והוא היה היחיד מבין 12 אחיו ואחיותיו שדבק בציונות . בשנת 1920 עלה לארץ ישראל , הצטרף כחבר לקיבוץ דגניה ב ' ולאחר מכן פעל לשירות הציבור , תחילה במוסדות הסתדרות העובדים ולאחר מכן כחבר כנסת מראשיתה , כשר חקלאות בממשלת ישראל בשנים 1959 - 1955 וכיושב ראש הכנסת בין השנים . 1969 - 1959 הליכותיו קרנו צניעות ויושר . מבחינה זו דמה לאיש העלייה השנייה שלמה לביא , אלא שמקומם של שניים אלה היה בשני הקצוות של הקשת האוטופית בתנועת הפועלים , ובמיוחד בהתיישבות הקיבוצית . לביא היה בעל חזון ' הקבוצה הגדולה ' בהיקפה החברתי והכלכלי , ואילו לוז שקד על האידאל של הקבוצה הקטנה והאינטימית . בשנת 1944 אמר לוז בהרצאה לפני בני נעורים בכינוס שנערך מטעם חבר הקבוצות , שהושמעו בו הרצאות על אוטופיות ואוטופיסטים , כי ' גם אנו הננו אוטופיסטים ' , אבל ' ההבדל בינינו לביניהם הוא בזה...  אל הספר