הקדמה

ספר זה , הדן במה שאני מגדיר ' ראליזם אוטופי ' , מקורו במאמרים אשר פרסמתי בשלושים השנים האחרונות . אף שראשיתו של הספר במאמרים אלה , אין הוא המשכם הישיר . הוא מציע נקודת מבט נוספת ולא מקובלת להבנת המחשבה והמעשה של האישים שעמדו בראש בניין החברה היהודית החדשה בארץ ישראל . המושג ' ראליזם אוטופי ' לא היה מתקבל , מן הסתם , על דעת אחדים מהם מפני שעולה ממנו צליל של כפירה בתכניותיהם ; עם זאת , חלקם הכיר בדחף האוטופי כאחד מהמניעים למעשיהם . הנחת היסוד שלי היא כי הנטייה האוטופית היתה נחלתם של כולם . מבחינה זו קיים פער עמוק מאוד בין הדמויות המרכזיות הנדונות כאן לבין המנהיגות הפוליטית בהווה , החפה מכל מחשבה מדינית בעלת נטייה ראליסטית אוטופית , וגם בינן לבין אנשי רוח ואקדמיה המזהים את האוטופיה עם מגמות אידאולוגיות טוטליטריות ועם משטרים פוליטיים רודניים , ובכך הופכים את הכוונות ההומניות האוטופיות על כל צורותיהן , שלא התממשו בדרך כלל , למעשי דיכוי . אף שאינני מבטל טענה זאת לחלוטין , אני מנסה להראות בספר כי בזמן ההיסטורי המיוחד שבו פעלו מנהיגי היישוב בארץ ישראל , היתה לנטיותיהם האוטופיות השפעה על המעשה ...  אל הספר