החיבור הנוכחי אינו נוחת לשדה חברתי ריק . בזמן הראיונות וראשית הכתיבה התחוללו הפגנות ענק של יוצאי אתיופיה ( אפריל מאי . ( 2015 מה שהצית את ההפגנות הללו היו מקרים של אלימות שוטרים כלפי בני הקהילה , אך היה ברור לכל כי ההפגנות משקפות זעם על שנים ארוכות של הדרה , פגיעה ודחיקה לשוליים על ידי הממסד הישראלי ועל ידי החברה הישראלית בכללותה . איזו משמעות יכולה להיות לנרטיבים הביוגרפיים , המובאים כאן לראשונה , בנסיבות של גל המחאה האחרון שהדיו עדיין לא שככו ? לדעתי , גם גל מחאה זה , כמו אלו שבאו לפניו וכמו אלו שללא ספק יבואו אחריו , ייתקל באותה תקרת זכוכית ( או רצפת זכוכית ) של הדימויים על חייהם ועברם של בני הקהילה באתיופיה . תמיד תושמע כלפי בני הקהילה המוחים הטענה הפטרונית לפיה עליהם לזכור שהגיעו ממדינה נחשלת ופרימיטיבית , לכאורה , אל מדינה מתקדמת ונאורה ועליהם להבין שתהליכי ההסתגלות הם ארוכים . פעמים רבות התולדה של גלי מחאה אלו הן ועדות ממלכתיות והחלטות ממשלה אשר מבקשות לעזור לקדם את בני הקהילה , אך הן מלכודת דבש משום שפעם אחר פעם הן מנציחות את הנרטיב הפטרוני של " עזרה למי שהגיעו מתרבות נחשלת " ....
אל הספר