נולדתי בשנת 1951 בכפר לאי ארמצ ' יהו . אז זאת הייתה עיירה קטנה , היום כבר עיירה גדולה . ההורים שלי גרו במחוז אחר . אני גדלתי אצל סבא וסבתא שלי . זה היה מבחירה שלי ; היה לנו קשר מיוחד . נתנו לי העדפה יותר מכל הנכדים . הם היו אמידים , אנשים עשירים , הכול היה להם . אני הייתי מפונק מאוד , ילד קשה . בגיל שש עשרה כבר רצו לחתן אותי . אני לא רציתי . דיברתי על זה עם דודים שלי מצד אימא וסיכמתי איתם שאם מנסים לחתן אותי בכוח , אז אני בורח . גיל שש עשרה בישראל זה כבר כיתה י ' , אבל שם לא למדתי . הייתי שומר על פרות , על כבשים . באישור הדודים שלי התחלתי ללמוד עם ילדים קטנים , ולא סיפרתי לסבא שלי . יום אחד סבא שלי תפס אותי בבית הספר עם מחברת וכעס שלא סיפרתי לו . היה אז שייח ' מוסלמי שהיה מקובל על סבא שלי . היה כמו אבא שלו . היהודים והמוסלמים היו מיעוטים , אז היה ביניהם שיתוף פעולה . סבא מאוד כעס . הדודים שלי אמרו – הוא הגורל שלו זה ללמוד . וגם השייח ' המוסלמי אמר – תן לילד ללמוד , הוא יגיע רחוק . בגלל שהייתי בוגר אז למדתי מהר מאוד . הייתי מהתלמידים המוכשרים . כשהייתי בכיתה ח ' , התחילו התקוממויות באתי...
אל הספר