סוגיית הייצוגיות

אלו לא נבדקו במחקר הנוכחי ובהחלט ייתכן שמחקר המשך שיבחן אותם יגלה מעורבות ואקטיביות גבוהות ומגוונות יותר ממה שעולה מהמחקר הנוכחי . רביעית , ובהמשך לנקודה הקודמת – סביר להניח שגם אלו שלא הצטרפו לארגונים מחתרתיים או למפלגות כלשהן , ולא נשאו במסגרתם בתפקידים רשמיים , עקבו אחר הנעשה , שוחחו על כך עם בני המשפחה ועם שכניהם , באו בדין ודברים עם רשויות ועם פעילים בארגונים השונים , ובאופן כללי חוו יחד עם יתר בני אתיופיה את המכשולים , התקוות והאכזבות , והיו גם הם חלק מהתהליכים ההיסטוריים שעברו על אתיופיה באותה תקופה . ומדוע בכלל לחשוב אחרת ? מדוע להוציא אותם מהכלל ולהניח שדווקא הם היו מנותקים מכל זה ? לסיכום סוגיה זו , על אף שאין עדויות ישירות להיקף המעורבות של בני קהילות בתא ישראל בפעילות הפוליטית / מהפכנית , יש בידינו עדויות נסיבתיות רבות לכך שהיה מדובר במעורבות שאינה פחותה ממעורבתן של קבוצות אחרות המאכלסות את אתיופיה ( בפרט במחוזות גונדר וטיגראי ) , ומכיוון שאין עוררין על המשמעות הדרמטית של אירועי המהפכה ומלחמת האזרחים עבור כלל אזרחי אתיופיה – אין סיבה להניח שדווקא עבור קהילות בתא ישראל לא הי...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ