בן גוריון . הפטרוניזציה של מפא " י בשנות החמישים הייתה למעשה בעוכריה מאוחר יותר בשלהי שנות השבעים . הוכחה לכך הייתה העריקה ההדרגתית של העולים החדשים ממפא " י וממפלגות שותפות לקואליציה עם מפא " י והעבודה אל תנועת החרות והליכוד . אשכול מיעט להתבטא בעניין העדתי ובשאלת מצבן של שכבות המצוקה , ונושאים אלו עלו אך לעיתים רחוקות על סדר יומו . אשכול ראה במצוקה ובפערים הכלכליים שהיא יוצרת בין העדות השונות תופעה טבעית בתקופה של עלייה גדולה . הוא טען כי הם נובעים בעיקר מדרגת התפתחותן השונה של ארצות המוצא . הוא סבר כי עם פעילות נכונה של הממשלה תיפתר הבעיה במשך הזמן . משום שכך שלל אשכול מכול וכול את הטענה שהפערים בין העדות בישראל נובעים מקיפוח מכוון על רקע המוצא השונה והסתייג מן הניסיון לחלק את החברה הישראלית לעדות ומן התביעה למנות לכל עדה נציגים מטעם שישותפו במוסדות השלטון . הממשלה שתבוא אחריו בשנות השבעים כבר תמצא את עצמה במכבש הלחצים של מחאת עדות המזרח . ההתכתשות הפומבית של בן גוריון עם שותפיו להנהגה וירידתו לבסוף מהבמה רשמו בתהליך התודעה המזרחית את " נפילתו של האח הגדול " , אשר נתפס בעיני המזרחים...
אל הספר